הכלי לבדו לא מבדיל
כמעט לכל עובד יש היום גישה לכלי AI כלשהו. גישה לכלי עוד לא אומרת שהעבודה ברשות השתנתה.
הטמעת בינה מלאכותית ברשות מקומית היא תהליך מסודר בחמישה שלבים: אבחון ומיפוי, אסטרטגיה ומדיניות, פיילוט ממוקד של 4-8 שבועות, הרחבה והכשרה, ומדידה לפני ואחרי. התהליך מתאים לעיריות, למועצות ולגופים ציבוריים שרוצים שימוש אחראי ומבוקר. מתחילים בשיחת אפיון ללא עלות, והצעה מסודרת נשלחת תוך 24 שעות.
עודכן לאחרונה:
הכלים זמינים לכל גוף. מה שקובע אם הם יעזרו לעובדים ולתושבים הוא היישום: אילו משימות, באילו כללים ועם מי.
כמעט לכל עובד יש היום גישה לכלי AI כלשהו. גישה לכלי עוד לא אומרת שהעבודה ברשות השתנתה.
כשכל עובד משתמש בכלי אחר ובדרך אחרת, קשה לדעת איזה מידע יצא מהרשות ומי בדק את התוצר.
משימות מוגדרות, כללים כתובים, עובדים שמתורגלים ומדידה לפני ואחרי הם מה שהופך ניסיון לשגרה.
ברשות מקומית הפער הזה חד עוד יותר. העובדים מטפלים במידע של תושבים, כל תשובה יוצאת בשם הרשות, ויש יועץ משפטי וממונה על הגנת הפרטיות שכדאי לשתף מההתחלה, ומבקר שכדאי לעדכן. לכן הטמעה כאן היא קודם כל עבודה על תהליכים, כללים ואנשים, ורק אחר כך על כלים.
המשמעות המעשית: לא מתחילים מקניית רישיונות לכל העובדים. מתחילים ממיפוי, ממדיניות כתובה ומפיילוט קטן שאפשר ללמוד ממנו.
לא מנסים לשנות את כל הרשות בבת אחת. מתחילים באגף אחד, מוכיחים, ומרחיבים בגלים.
1
פוגשים את מנהלי האגפים ואת אנשי המחשוב, וממפים אילו תהליכים חוזרים על עצמם, איפה נוצר עומס ואיזה מידע עובר בכל תהליך. התוצר: רשימת תהליכים מדורגת לפי תועלת, מאמץ ורמת סיכון.
2
בוחרים את התהליכים לפיילוט, מגדירים אילו כלים מתאימים ומה מותר להזין אליהם, וכותבים כללי עבודה. לפני שעובד אחד מתחיל, צריכה להיות מדיניות שימוש, לפחות בגרסה ראשונה. נקודת פתיחה: המדריך והתבנית למדיניות AI ברשות מקומית.
3
צוות קטן באגף אחד עובד עם הכלים על התהליכים שנבחרו, במשך 4-8 שבועות. מודדים לפני ואחרי, מתעדים בעיות, ובסוף מחליטים: להרחיב, לתקן או לעצור.
4
מרחיבים בגלים לאגפים נוספים, מכשירים עובדים ומנהלים, ובוחרים שגרירי AI פנימיים שממשיכים ללוות את הצוותים. הטמעה רוחבית נמשכת 3-12 חודשים. לפרטים: תוכנית ההכשרה לעובדי רשויות.
5
מגדירים 2-3 מדדים לכל תרחיש, עוקבים אחריהם לאורך זמן, ומעדכנים את המדיניות ואת רשימת הכלים המאושרים. כך ההטמעה נשארת מבוקרת גם אחרי שהליווי מסתיים.
אפשר להתחיל בשיחת אפיון ללא עלות, או בשאלון המוכנות באתר: 8 שאלות, כשתי דקות, בלי הרשמה.
לשאלון המוכנות לרשות ←פיילוט טוב קטן מספיק כדי לנהל אותו מקרוב, וגדול מספיק כדי ללמוד ממנו משהו אמיתי. הוא נמשך 4-8 שבועות, מתמקד באגף אחד ובמספר קטן של תהליכים, ויש לו בעלים ברור.
מחפשים תהליך שחוזר על עצמו, שמבוסס בעיקר על טקסט, ושאפשר לבצע אותו בלי להזין מידע מזהה על תושבים. ניסוח מענה לפניות ציבור, סיכום ישיבות פנימיות וניסוח הודעות לתושבים הם נקודות פתיחה טובות. החלטות על זכאות, הנחות או אכיפה אינן מתאימות לפיילוט.
צוות קטן של עובדים מהאגף, מנהל שמוביל, ונציג מחשוב שמגדיר את הכלים והחשבונות הארגוניים. לפני היום הראשון כולם מקבלים כללי עבודה כתובים: באיזה כלי עובדים, איזה מידע מותר להזין, ומי בודק את התוצר לפני שהוא יוצא.
לפני שמתחילים מודדים את המצב הקיים על מדגם של משימות. בסוף הפיילוט מודדים שוב, באותה שיטה ועל אותו סוג משימות, כדי שההשוואה תהיה הוגנת.
הפיילוט מסתיים בדוח קצר להנהלת הרשות: מה עבד, מה לא, אילו סיכונים התגלו ומה ההמלצה. אם ממשיכים, ההרחבה נעשית בגלים, אגף אחרי אגף, וכל גל נשען על מה שנלמד בקודם.
רמת הסיכון נקבעת בעיקר לפי המידע שעובר בתהליך ולפי ההשפעה על תושבים. הטבלה היא נקודת פתיחה לדיון, לא החלטה במקומכם.
| תהליך | כלי מתאים | רמת סיכון | מה בודקים |
|---|---|---|---|
| ניסוח מענה לפניית ציבור | עוזר כתיבה מבוסס AI בחשבון ארגוני שאושר | בינונית | מסירים את פרטי הפונה לפני ההדבקה, בודקים שהתשובה תואמת את הנוהל העדכני, ועובד מאשר לפני שליחה |
| סיכום פרוטוקול ישיבה | כלי תמלול וסיכום שאושר על ידי מחשוב ואבטחת מידע | בינונית | משווים שמות, החלטות ותוצאות הצבעה מול ההקלטה או הרשימות, ומי שמוסמך לכך מאשר את הנוסח |
| תמצות מסמכי תכנון | כלי שמסכם מסמכים ארוכים | נמוכה עד בינונית | בודקים שהתמצית לא השמיטה תנאים, סייגים והפניות לסעיפים, ולא מסתמכים עליה במקום המסמך המלא |
| ניסוח הודעה לתושבים | עוזר כתיבה | נמוכה | בודקים תאריכים, שעות, כתובות ושמות, מוודאים שפה פשוטה ונגישה, ותרגום לשפות נוספות נבדק על ידי דובר השפה |
| שאלות נפוצות למוקד 106 | עוזר כתיבה שעובד על נהלים ומידע שהרשות כבר פרסמה | נמוכה עד בינונית | בעל התוכן באגף מאשר כל תשובה, ומעדכנים את המאגר בכל פעם שנוהל משתנה |
| ניתוח משוב תושבים, כשהוא בלי פרטים מזהים | כלי לניתוח טקסט ומיון לנושאים | בינונית | מסירים שמות, טלפונים וכתובות לפני הניתוח, בודקים ידנית מדגם מהמיון, ולא מסיקים מסקנות על תושב מסוים |
| החלטה על זכאות, הנחה או אכיפה כלפי תושב | לא בשלב הזה | גבוהה | אדם מחליט. כל שימוש בכלי בתהליך כזה דורש קודם בחינה של היועץ המשפטי ושל הממונה על הגנת הפרטיות |
| עבודה עם תיקי רווחה, מידע רפואי או פרטי קטינים | לא מזינים לכלי AI | גבוהה | לא מזינים מידע כזה, אלא אם הרשות אישרה כלי ותהליך מתאימים לסוג המידע הזה |
הכלל הראשון בכל פיילוט
לא מזינים לכלי AI מידע אישי על תושבים: מספרי זהות, מידע רווחה, מידע רפואי או פרטי קטינים, אלא אם הרשות אישרה כלי ותהליך מתאימים. כשיש ספק, שואלים את הממונה על הגנת הפרטיות לפני ההדבקה, לא אחריה.
הטמעה ברשות מקומית נשענת על כמה מקורות רשמיים. אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי, ולכן בכל שאלה של פרטיות או דין כדאי לתאם עם היועץ המשפטי ועם הממונה על הגנת הפרטיות ברשות. אלה המקורות שכדאי להכיר לפני שמתחילים:
מערך הדיגיטל הלאומי, בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, פרסם ב-19.05.2026 את גרסה 1.0 של המדריך, והוא עודכן ב-10.09.2026. המדריך בנוי על שלושה צירים: עקרונות משותפים לשימוש אחראי על בסיס עקרונות ה-OECD, תפיסה ארגונית ונהלים, וניהול סיכונים בפרויקטי AI לפי רמת הסיכון של המערכת. הוא מדגיש בחינת סיכונים לצד תועלות והתנסות מבוקרת, ובנספחים יש תבנית מדיניות ארגונית וקווים מנחים למשתמשי קצה. לעמוד המדריך באתר הממשלתי.
"מסמך מדיניות, רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית", בהובלת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מנחה את משרדי הממשלה והרגולטורים, בין השאר, לרגולציה ענפית ולא רוחבית בשלב זה, לניהול סיכונים ולהתאמת הרגולציה לסיכון, ולכלים גמישים כמו עקרונות אתיים, תקינה ורגולציה עצמית. הרשות להגנת הפרטיות כתבה את פרק הפרטיות. לעמוד המסמך באתר הרשות להגנת הפרטיות.
הרשות להגנת הפרטיות היא הגוף המסדיר, המפקח והאוכף לפי חוק הגנת הפרטיות, על גופים פרטיים וציבוריים. תיקון 13 לחוק נכנס לתוקף ב-14.8.2025. איך הוא משפיע על שימוש בכלי AI אצלכם, ובמיוחד על מאגרי המידע של הרשות, כדאי לבדוק עם הממונה על הגנת הפרטיות ועם היועץ המשפטי. לאתר הרשות להגנת הפרטיות.
כל כלי שנכנס לשימוש עובר דרך מחשוב ואבטחת מידע: סוג החשבון, הרשאות, שמירת היסטוריה, ואיפה המידע מעובד ונשמר. כדאי לעקוב אחרי ההנחיות של מערך הסייבר הלאומי. על שאלת מיקום העיבוד הרחבנו במדריך על איפה כלי AI מעבדים את הנתונים.
לכל תרחיש מגדירים 2-3 מדדים, מודדים לפני שמתחילים ומודדים שוב בסוף. לא קובעים מספרי יעד מראש: המטרה היא לראות מה השתנה בפועל.
כמה זמן לוקח להכין טיוטת מענה, פרוטוקול או הודעה. מודדים על מדגם משימות לפני ואחרי, באותה שיטה ובאותו סוג משימות.
כמה תיקונים נדרשו לפני האישור. הבודק מסמן כל טיוטה: עברה כמו שהיא, תיקון קל או תיקון מהותי.
כמה מעובדי הצוות משתמשים בכלי בשבוע רגיל, ובאילו משימות. הנתון מגיע מהחשבון הארגוני או מדיווח קצר של העובדים.
סקר קצר בתחילת הפיילוט ובסופו: האם הכלי עוזר, מה מפריע, ומה חסר בהדרכה.
כמה טעויות או חשדות לחשיפת מידע דווחו, ומה נעשה בעקבותיהם. דיווח הוא סימן לתרבות עבודה בריאה, לא לכישלון.
רישוי, זמן הכשרה וזמן הליווי של המחשוב. בלי הנתונים האלה אי אפשר להשוות בין התועלת לעלות.
הטמעה ברשות לא נשענת על אדם אחד. אלה בעלי התפקידים שצריכים להיות בתמונה מהשלב הראשון.
הבעלים של התהליך. קובע סדר עדיפויות, מקצה זמן ואנשים, ומציג את התוצאות להנהלת הרשות.
בוחנים ומאשרים כלים, מגדירים חשבונות והרשאות, ובודקים איפה המידע מעובד ונשמר.
מייעץ איזה מידע אפשר להזין לאילו כלים, ובוחן איך השימוש משתלב במאגרי המידע של הרשות. ההחלטה בידי הגורם המוסמך לפי נהלי הרשות.
בודק את נוסח המדיניות, את ההתקשרויות עם ספקים ואת השימושים שנוגעים להחלטות כלפי תושבים.
לא שותף לביצוע, וטוב שכך. כדאי לעדכן אותו מראש ולתעד את ההחלטות, כדי שיוכל לבחון את התהליך בהמשך.
מציעים תהליכים, בוחרים את צוות הפיילוט ואת שגרירי ה-AI, ואחראים שהתוצרים באגף נבדקים לפני שהם יוצאים.
הצעד הראשון הוא שיחת אפיון ללא עלות. בשיחה מבינים מה המצב היום, אילו אגפים מעוניינים, אילו כלים כבר בשימוש ומי השותפים מבפנים. תוך 24 שעות משיחת האפיון נשלחת אליכם הצעה. אופן ההתקשרות נקבע לפי נהלי הרכש של הגוף המזמין. אנחנו שולחים הצעת מחיר מסודרת ומשלימים את המסמכים שהגוף מבקש.
את התהליך, מהפנייה הראשונה ועד קביעת מועד, פירטנו בעמוד איך מזמינים סדנה, הכשרה או ליווי לרשות.
העברנו סדנאות והרצאות לעובדים ברשות מקומית בצפון, במועצה אזורית בדרום, בעירייה גדולה במרכז, במשרדי ממשלה ובתאגיד מים. אם אתם עירייה או מועצה, ריכזנו את מה שרלוונטי לכם בעמוד בינה מלאכותית לעיריות ולמועצות. מי שרוצה להעמיק בשיטה עצמה, כולל מודל המדידה והטעויות הנפוצות, ימצא אותה במדריך ההטמעה המפורט בבלוג.
מתחילים בשיחת אפיון ללא עלות עם מי שמוביל את הנושא ברשות, בדרך כלל המנכ"ל, המזכיר או מנהל המחשוב. בשיחה ממפים את המצב הקיים ואת האגפים שמעוניינים, ותוך 24 שעות נשלחת הצעה מסודרת. השלב הבא הוא אבחון ומיפוי של תהליכים, ורק אחריו בוחרים מה נכנס לפיילוט.
פיילוט הוא ניסוי מבוקר באגף אחד, עם צוות קטן ומספר מצומצם של תהליכים, והוא נמשך 4-8 שבועות. לפני שמתחילים מגדירים כללי עבודה ומדדים ומודדים את המצב הקיים. בסוף מודדים שוב באותה שיטה, והפיילוט מסתיים בהמלצה להנהלת הרשות: להרחיב, לתקן או לעצור.
מתאימים תהליכים שחוזרים על עצמם ומבוססים על טקסט, כמו ניסוח מענה לפניות ציבור, סיכום ישיבות, ניסוח הודעות לתושבים ותמצות מסמכים ארוכים. לא מתאימים בשלב הזה תהליכים שבהם מתקבלת החלטה על תושב מסוים, כמו זכאות, הנחה או אכיפה, ותהליכים שמחייבים להזין מידע רווחה, מידע רפואי או פרטי קטינים.
צריך בעלים אחד ברור, בדרך כלל המנכ"ל או המזכיר, ולצידו צוות קטן: נציג מחשוב ואבטחת מידע, הממונה על הגנת הפרטיות, נציג הלשכה המשפטית ומנהל האגף שבו רץ הפיילוט. בהמשך מצטרפים שגרירי AI מהאגפים, עובדים שעברו הכשרה מעמיקה יותר ומלווים את הצוותים שלהם.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14.8.2025, והרשות להגנת הפרטיות מפקחת על גופים פרטיים וציבוריים. אנחנו לא נותנים ייעוץ משפטי. בתהליך עצמו קובעים מראש איזה מידע מותר להזין לכל כלי, וכדאי לתאם עם היועץ המשפטי ועם הממונה על הגנת הפרטיות ברשות לפני שהפיילוט מתחיל.
מחשוב ואבטחת מידע הם שותפים מהיום הראשון. הם בוחנים את הכלים, מגדירים חשבונות ארגוניים והרשאות, בודקים איפה המידע נשמר ומעובד, ומחליטים איך הכלים משתלבים בתשתית הקיימת. בלי האישור שלהם לא מתחילים פיילוט. כדאי גם לעקוב אחרי ההנחיות של מערך הסייבר הלאומי.
זה תלוי בכלי, בסוג החשבון ובהגדרות שנבחרו. יש שירותים שמעבדים מידע מחוץ לישראל, ויש כאלה שמאפשרים לבחור אזור עיבוד ולהגדיר שמירת היסטוריה. את התשובה המדויקת בודקים מול הספק ועם מחשוב ואבטחת מידע לפני שהכלי נכנס לשימוש. הסבר מפורט יש במדריך על מיקום עיבוד הנתונים בכלי AI.
לכל תרחיש מגדירים 2-3 מדדים לפני שמתחילים, למשל זמן הכנת טיוטה, כמות התיקונים המהותיים ושימוש בפועל. מודדים את המצב הקיים על מדגם משימות, ובסוף הפיילוט מודדים שוב באותה שיטה. לצד התועלת מתעדים גם את העלות: רישוי, זמן הכשרה וזמן הליווי של המחשוב.
כן. אפשר להתחיל בשימושים שלא דורשים חיבור למערכות של הרשות: העובד עובד בכלי מאושר, עם מידע שמותר להזין, ומעביר את התוצר למערכת הקיימת אחרי בדיקה. חיבור ישיר למערכת המוקד, למערכת המסמכים או למערכת הגבייה הוא שלב מתקדם, שנעשה רק יחד עם המחשוב ועם ספק המערכת.
היועץ המשפטי בודק את נוסח המדיניות, את ההתקשרויות עם ספקים ואת השימושים שנוגעים להחלטות כלפי תושבים. המבקר אינו שותף לביצוע, אבל כדאי לעדכן אותו מראש ולתעד את ההחלטות, כדי שיוכל לבחון את התהליך בהמשך. מדיניות כתובה ומאושרת עוזרת לשניהם, ואפשר להתחיל מהמדריך למדיניות AI ברשות מקומית.
שיחת אפיון ללא עלות: נבין מה המצב היום, אילו אגפים מעוניינים, ונציע את הצעד הראשון שמתאים לכם.